רשלנות רפואית בניתוח גב

רשלנות רפואית בניתוח גב

ניתוחי גב הם מן המסוכנים שבניתוחים. ניתוח גב עלול לגרום למנותח נזק קשה ובלתי הפיך. סביבת הניתוח של חוליות עמוד השדרה רגישה ביותר וכל טעות קטנה עלולה לגרום לנזק גדול, כגון שיתוק מגובה החוליה המנותחת ומטה. במידה שהנזק שנגרם בניתוח הגב נובע מהתנהלות בלתי סבירה של המנתח לפני, בזמן או לאחר הניתוח (מבחינת רמת מיומנות ו/או רמת זהירות), ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח גב כנגד המנתח ו/או כנגד בית החולים בו בוצע הניתוח ולדרוש במסגרתה פיצוי כספי.

רשלנות בשלב ההחלטה על ניתוח גב

כשאנו בוחנים מקרה של מטופל אשר ניזוק בעקבות ניתוח גב, אנו בודקים תחילה השאלה האם ההחלטה על ביצוע הניתוח- סוגו ועיתוי ביצועו- הייתה מקובלת. לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם מלכתחילה נבחר עבור המטופל ניתוח לא מתאים לאור נתוניו. לפעמים אנו נתקלים במקרים בהם כלל לא היה צורך בניתוח בשלב בו התקבלה ההחלטה על ביצועו וניתן היה להסתפק במעקב בלבד אחר מצב החולה או במתן טיפול לא ניתוחי כגון טיפולים פרא-רפואיים (פיזיותרפיה, הידרותרפיה וכו') ו/או טיפול תרופתי.

לפעמים היה צורך בניתוח, אולם סוג הניתוח שנבחר למטופל היה שגוי. קיימים כיום מגוון שיטות לביצוע ניתוחים, ישנם ניתוחים זעיר-פולשניים (המבוצעים באמצעות החדרת כלי הניתוח ומצלמות דרך חורים זעירים ושרוולים (טרוקרים) – וביצוע הניתוח על סמך תמונת וידאו המתקבלת על מסך טלויזיה בו צופה המנתח), ישנם ניתוחים "פתוחים" וכו'. נתוני החולה עשויים לחייב להעדיף שיטה ניתוחית מסוימת על פני אחרת. במקרים אלו, אם לא נבחרה השיטה הנדרשת ונגרם בשל כך נזק למנותח, ניתן יהיה לתבוע פיצויים בגין כך בעילה של רשלנות.

באופן דומה, יש להתאים את היקף ההתערבות הניתוחית למצב החולה ולהימנע מפעולות ניתוחיות שאינן נדרשות- ההנחה היא שככל שהמנתח מבצע יותר פעולות ניתוחיות, כך גדל הסיכון לחולה. במקרים בהם ניתן למשל להסתפק בניתוח עמוד שדרה לכריתת דיסק בין-חולייתי בלבד ללא ביצוע קיבוע חוליות עמוד השדרה, ומבוצע גם קיבוע שגורם למטופל נזק, ניתן יהיה לתבוע בשל כך פיצויים כספיים.

סוגיה נוספת בה אנו נתקלים היא היעדר קבלת הסכמה מדעת של החולה לניתוח. הכוונה לכל אותם מקרים בהם לא ניתנו למטופל הסברים בדבר סיכוני הניתוח, יתרונותיו וחסרונותיו לעומת אלטרנטיבות טיפוליות אחרות. תרחיש שכזה עשוי להוות עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית עקב אי קבלת הסכמה מדעת של החולה לניתוח.

ביצוע ניתוח גב באופן רשלני

שלב מרכזי במסגרת בירור תביעת רשלנות רפואית בניתוח גב, הוא שלב הניתוח עצמו. מבחינת הדין, ביצוע ניתוח גב תוך נקיטת רמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות, עשוי להוות התרשלות. במידה שהתרשלות זו גרמה למנותח לנזק, ניתן יהיה לתבוע בגין כך פיצויים כספיים.

דוח הניתוח, כמו גם מסמכים נוספים המצויים בתיק החולה, מאפשרים לנו לדלות מידע המסייע לנו להבין מה התרחש בניתוח. החובה לנהל דוח ניתוח מפורט אינה מוטלת בספק, לאור הוראות הדין ונהלי משרד הבריאות, שכן אלמלא תיעוד מהלך הניתוח בדוח מפורט, כיצד יכול יהיה החולה לדעת מה התרחש בגופו שעה שנותח תחת הרדמה ?

באם אנו מוצאים עדות לליקויים שהתרחשו במהלך הניתוח וגרמו למנותח נזק, יכול הדבר להוות עילה מספקת לתביעה ודרישת פיצוי כספי. לצורך כך אנו נעזרים במומחים רפואיים לסוג הניתוח המדובר.

מעקב רשלני אחר מצב המטופל לאחר הניתוח

רשלנות רפואית בניתוח גב עשויה להתרחש לא רק לפני הניתוח או בזמן הניתוח, אלא גם לאחריו, אם לא בוצע מעקב ראוי על ידי המנתח אחר מצבו של המנותח. מחובתו של הרופא המנתח לעקוב אחר התאוששות החולה בתקופה שלאחר הניתוח. תחילה באשפוז לאחר הניתוח ובהמשך במסגרת ביקורת תקופתית במרפאה. ביצוע מעקב לקוי והופעת נזק בשל כך עשויים להוות רשלנות המזכה בפיצוי כספי.

לדוגמה, אם המנתח לא זיהה סימנים מחשידים לדימום בחוליות הגב לאחר הניתוח, מצב העלול לגרום לנזק ולנכות.

כך למשל באחד המקרים בהם טיפלנו, עברה קשישה ניתוח זעיר-פולשני לכריתת דיסק מותני. לאחר הניתוח הציגה המטופלת סימנים ברורים להופעת דימום פנימי בשדה הניתוח. למרות הסימנים הברורים ותלונות החולה (כולל שיחות טלפון שהתנהלו עם הרופא המנתח), לא הגיע הרופא המנתח לבדוק אותה במשך מספר ימים. בשל האיחור בבדיקה ובאבחון הדימום נגרם למטופלת נזק בלתי הפיך. מקרה זה הסתיים בהסדר פשרה במסגרתו פוצתה הקשישה במאות אלפי שקלים

בשורה התחתונה

ניתוחי גב הינם מן המסוכנים שבניתוחים. טעות קטנה עלולה בנסיבות מסוימות לגרום למטופל לנזק חמור וקשה, עם הופעת שיתוק, פגיעה בסוגרים וכדומה.

על המנתח חלה חובה לפעול ברמת מיומנות סבירה ולנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת לשמור על שלום המנותח. חריגה מחובה זו מהווה התרשלות. במידה שבשל ההתרשלות נגרם למנותח נזק, ניתן לתבוע פיצויים כספיים בגין הנזקים שנגרמו בניתוח.

על הרופא המנתח חלות חובות לאורך כל שלבי ההליך הניתוחי, מתחילתו ועד סופו: תחילה, בשלב טרום הניתוח, יש לבחור למנותח את הגישה הניתוחית המתאימה לו, הן מבחינת סוג הניתוח והן מבחינת היקפו. כמו כן, יש להציג לחולה את האלטרנטיבות הקיימות לניתוח, ככל שקיימות. בשלב הניתוח יש לנקוט מיומנות וזהירות סבירות. יש לעקוב אחר מצב החולה לאחר הניתוח ולתת מענה הולם לתלונות ו/או לסימנים המחשידים בבעיה כגון דימום או זיהום.

במידה שחווית רשלנות רפואית בניתוח גב, המלצתנו החד משמעית היא לפנות לייעוץ עם עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, על מנת שיבדוק האם לא מדובר ברשלנות. מומלץ לא להתמהמה – תקופת ההתיישנות בניתוח הינה 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק ובמקרה של קטינים – 7 שנים מהגיעם לגיל 18 (עד גיל 25).