תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית

מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל.

לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש להקפיד על איסוף מירב החומר הרפואי הרלוונטי.

במרבית המקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית רק עד 7 שנים מהיום שבו נגרם הנזק.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל. התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, במטרה להשיג פיצוי למטופל הנפגע.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מרשלנות של המטפל.

הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.

במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית:

יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמקרה שביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.

תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו, זכאים אף הם להגיש תביעה.

את מי ניתן לתבוע

בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד').

כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).

בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

פנייה לעורך דין

רצוי להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.

לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.

לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך העו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

שלבי ההליך

  • הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים:
  • איסוף החומר הרפואי
  • פנייה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת
  • הגשת התביעת לרשלנות רפואית לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים.

1. איסוף התיעוד הרפואי

היות שהתובע בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח בבית המשפט כי נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני, ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/המוסד הרפואי שטיפל בו.

על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/המוסד הרפואי לתעד בכתב את הטיפול בחולה.

לכל מטופל יש זכות לקבל העתק של רשומה רפואית. הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד הנוגעים למצבו הרפואי של החולה, כגון- התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. לפרטים נוספים, ראו קבלת מידע מהרשומה הרפואית.

העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.

על המוסד הרפואי חלה חובה לשמירת הרשומה הרפואית, אך חובה זו מוגבלת בזמן.

2. חוות דעת מומחה רפואי

על פי החוק (תקנות סדר הדין האזרחי), תובע הרוצה להוכיח עניין רפואי לשם ביסוס טענתו נדרש לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.

על המטופל התובע לצרף לכתב תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת של מומחה רפואי בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.

לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו"ד), שיחווה דעתו על המקרה.

אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.

יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).

לפרטים נוספים ראו חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית.

3. הגשת תביעת רשלנות רפואית לבית משפט מתאים

השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה.

תביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח (ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים.

תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. כלומר, בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק.

במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד שבו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.